מצבים רפואיים מגוונים מצריכים טיפול והשגחה סיעודית בדרגות משתנות בקרב מטופלים שונים. בעוד שאוכלוסיית המטופלים מגוונת, רובה מורכב מקשישים ומבעלי מוגבלויות : רוב המטופלים הנם בני הגיל השלישי, אשר מצבם מוגדר כסיעודי בדרגות שונות, ובנוסף לאוכלוסייה זו קיימים מטופלים שמצבם אינו תלוי גיל אלא נגרם עקב פגיעות מסוימות והוא זמני או קבוע. רוב האנשים בעלי צורך סיעודי בישראל הנם קשישים במצב סיעודי פיזי או מטופלים המוגדרים כתשושי נפש.
מעבר לקרוביהם של המטופלים, במידה ואלו קיימים, שלושה גופים מטעם המדינה אחראים על הטיפול בהם – משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי על שלוחותיהם השונות. בפני מטופלים אלו עומדות לרוב שתי ברירות – הבחירה בין טיפול ביתי, דהיינו, המשך שהיית המטופל בביתו, בקהילה ובסביבה המוכרת לו תוך שהוא נהנה מהיתרונות הברורים של שמירה על מסגרת החיים לה הורגל וקבלת טיפול בה, או מעבר לאשפוז בבית חולים, מרכז רפואי אחר או מוסדות סיעודיים, שם משתנה לחלוטין מהלך חייו של המטופל, עובדה שלילית בפן המנטאלי אשר לה מתווספים חסרונות בפן הפיזיולוגי, החל מהשגחה נאותה וכלה בחשיפה מוגברת לסיכוני תחלואה משנית הקיימת מטבע הדברים במוסדות.
סקירה זו אינה מתיימרת להעניק ייעוץ כלשהו והיא בפירוש אינה עושה זאת, ואינה מחליפה חלק כלשהו מייעוץ רפואי מקצועי או ייעוץ אחר על ידי איש מקצוע המוסמך לכך, בתלות במקרה : אנו מבקשים לשרטט מצב דברים ולהציע אלטרנטיבות מתקדמות הקיימות כיום בנושא הטיפול הביתי, וממליצים להמשיך את הבירור בתחום לפי צרכיכם.
רקע
להלן נסקור בקצרה את המצב הקיים. דגש בסקירה יינתן למטופלים בני הגיל השלישי, המהווים את עיקר האוכלוסייה הנדונה, אך הרלוונטיות בתוכן הנה גם כלפי מטופלים צעירים בני כל הגילאים, לרבות קטינים, אשר פעמים רבות נאלצים לבחור בעצמם או יחד עם משפחתם בין שתי הברירות הטיפוליות הנ"ל. ככל שיתרונות הטיפול הביתי נמצאים כמובהקים ברוב המקרים בקרב קשישים, הרי שבקרב אוכלוסיה צעירה נחשבים יתרונות אלו אף למהותיים יותר.
מקרב המדינות המפותחות בעולם, נחשבת ישראל לאחת המדינות ה'צעירות', בה שיעור הקטינים גבוה במיוחד : בד בבד, הערכות ה-OECD מדברות על גידול מתמיד באוכלוסיית הקשישים עד לגידול של יותר מפי שניים במספר התושבים מעל גיל 80 כבר בעוד כשלושים שנה מהיום ולפני שנת 2050. הטיפול באוכלוסיות אלו מתחלק למה שנכנה להלן בתור "טיפול ביתי" (ואליו מתייחסים גם כאל "טיפול בקהילה") וכן ל"טיפול מוסדי" במסגרת אשפוז קבוע. בנוסף קיימות מסגרות טיפול אמבולטוריות שונות, אשפוז יום או אשפוזים תקופתיים, כאשר מצבים אלו דורשים מסגרת התייחסות ספציפית נפרדת בשל השילוב בין שתי האלטרנטיבות העיקריות.
המדינה, כפי שמתבטא במדיניות הממשלה והגופים הממשלתיים בישראל, מעדיפה ככלל כי טיפול כאמור לעיל ייערך ככל האפשר במסגרת קהילתית – טיפול ביתי. שתי מסגרות התייחסות יוצרות העדפה לטיפול ביתי על פני אשפוז מוסדי סיעודי – הפן הבריאותי והפן הפיננסי. הוצאות המדינה על טיפול מוסדי סיעודי הנן גבוהות והשאיפה לצמצם בהן משלימה את שאיפת המטופלים אשר ברוב המקרים ומטבע הדברים יעדיפו באופן מובהק המשך קבלת טיפול בבית על פני מעבר לאשפוז. בנוסף על כך, טיפול ביתי נאות עשוי להסתייע רבות לא רק במכשור הרפואי המתקדם הזמין כיום לרכישה אלא גם במוטיבציה להחלמה, אשר נוצרת במקרים רבים בהם ניצבות בפני המטופל שתי ברירות אלו. את מדיניות הממשלה מבטאת חקיקה אשר מגדילה בשאיפה את הוצאות המדינה על גמלאות סיעוד, המאפשרות בין השאר שכירת עזרה קבועה ומצמצמת במקביל את הוצאות האשפוז.
חוק ביטוח סיעוד יחד עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבקשים לתת מענה חלקי לנושא, ומהם משתקפת העדפת המדינה לעבור ממסגרת תקציבית של מימון אשפוז סיעודי והשתתפות המטופל לפי מבחני הכנסה לצורה של הגדלת נפח המטופלים הזוכים בטיפול ביתי ונושאים בחלק מסויים של העלויות בעצמם (לאחר קבלת הגמלאות הרלוונטיות).
עבור רוב האזרחים, ובשורה התחתונה של הנושא, המדובר בשילוב של טיפול מסור (משפחתי או בעזרת מטפל/ת) יחד עם רכישת אביזרי עזר רפואיים – החל מציוד בקרה וניטור וכלה בתשתיות פיזיות לתמיכה ושינוע. פתרונות רפואיים משוכללים זמינים כיום לרכישה בעלויות ריאליות ונוחות, והם לבדם מהווים שינוי מהותי ומצטרפים ליתרונות הטיפול בקהילה על פני אישפוז.
יתרונות הטיפול ביתי מול הטיפול המוסדי/אשפוז
מספרם של אזרחי ישראל המוגדרים בתור 'סיעודיים' עולה בהתמדה, ובקרב האוכלוסייה המוגדרת כסיעודית קיימות התפלגויות רבות של דרגות החומרה : נקודת המוצא היא שהשאיפה לקבל טיפול ביתי עולה ככל שהמצב הסיעודי מורכב פחות, וכאן משלב רצון המדינה יחד עם רצון המטופלים וקרוביהם. אופציה של אשפוז נשמרת כיום במקרים רבים למצבים המורכבים יותר, הדורשים מענה רפואי רציף ומיידי. 'סיעודי' הוא מטופל הזקוק להשגחה, אשר הרקע לה עשוי להיות מגוון, ומצריך טיפול מסייע בשגרת היום-יום. מצב סיעודי עשוי להיות הפיך בתלות בגיל המטופל ובפגיעה הקיימת.
אין חולק כי מוטב לו לאדם לשהות ולקבל טיפול בביתו מאשר במוסד אשפוזי ככל שהדבר נוגע למצב רוחו ולפן המנטאלי, החיוני מאוד להחלמה כמו גם לרווחת המטופל.
עלינו לזכור כי בקרב מטופלים אלו קיימים צעירים אשר סבלו טראומה חיצונית כלשהי, קבועה או הפיכה, ואשר עבורם שהייה ממושכת בת חודשים באשפוז עלולה להיות גורם סטרס ודיכאון, מלבד הסיכון שבזיהומים הקיימים במרבית המוסדות בישראל. תיאור זה נכון גם עבור מטופלים בוגרים ואף קשישים : השהייה בסביבת החיים המוכרת של המטופל, במסגרת ביתית בתוך הקהילה, קיום קשר קבוע עם אהוביו, חבריו ומכריו – לכל אלו יתרונות תרפויטיים מוכחים אשר נעלמים במרבית המקרים של אשפוז.
בתי חולים, מוסדות סיעודיים ומערכות אשפוז שונות נחשבות לסביבה מדכאת בפן האישי, בהגדרה הפשוטה של הנושא, כמו גם באספקט הקליני. מוסדות אשפוז בישראל מתוקננים מבחינת צוות רפואי, סיעודי וכוחות-עזר באופן מינימאלי המבקש להבטיח 'מסגרת טיפול נאותה', וביקורת ציבורית רבה מושמעת על דלות ההיצע מטעם המדינה בכל הקשור לתקני כח אדם, לרמת התשתיות ולהשתתפות בהוצאות. מטופלים רבים נעזרים במטפל פרטי המלווה אותם במוסד הסיעודי, למרות שמצב זה גורר אחריו שאלות מורכבות נוספות. מוסדות אשפוז עלולים, ובפועל מכילים, מצבי סיכון רפואיים נוספים על אלו עמם התאשפז המטופל ובפרט סכנת זיהומים לצד התדרדרות במצב המנטאלי. כך לעיתים הופך הניסיון לפתור בעיה באמצעות אשפוז לכזה היוצר בעיה אחרת אשר עלולה לסכן את המטופל יותר מאשר המצב הראשוני : בפרט בולט הנושא בקרב מטופלים שמצבם הפיך ואפשרויות השיקום ריאליות.
טיפול ביתי - מכשור רפואי ופרא-רפואי מתקדם כדרך לשמירת המטופל בבית
טיפול ביתי דורש לפני הכל גורם 'מטפל'. בישראל קיימות מסורות של טיפול ביתי על ידי בני משפחה, ובאוכלוסיות מסוימות נחשבת אופציה זו לנפוצה ביותר (המדינה משתתפת בעלויות המטפל גם במקרה זה בחלק מהפעמים והליכי חקיקה מתרחשים בהווה) ומעבר למטפל/ת נדרש ציוד עזר רפואי המסייע לשמור על המטופל ולשפר את מצבו.
בחירה נכונה של אביזרי עזר וציוד רפואי הזמין לרכישה או חכירה לצד טיפול מסור עשוייה להוות את ההבדל בין טיפול מוצלח ועד שיקום לבין הזדקקות לאשפוז הנחשבת לאופציה האחרונה ברשימת העדיפויות.
טיפול ביתי לקשישים/סיעודיים
סביבה טיפולית ביתית נחשבת למקדמת רווחה בקרב בני הגיל השלישי ובכלל : הזקנה אינה מחלה וכיום ישנו ציוד משוכלל העומד לרשות המשפחות או המטפלים והוא כשלעצמו עשוי להחליף טיפול מוסדי : החל ממיקום המטופל על גבי מזרוני אוויר, מערכות ישיבה ומזרנים מיוחדים למניעת פצעי לחץ, העלולים להפוך לפצעים קשי ריפוי, המשך במערכות ניטור והשגחה בדרגות מורכבות שונות - מדי סוכר בדם, מדי סטורציה (רווית חמצן), מדי לחץ דם וכך הלאה – ציוד רפואי שבעבר היה נחלתם של המוסדות וכיום זמין לרכישה על ידי אזרחים – ציוד זה נמכר בסטנדרט רפואי והינו במרבית המקרים זהה ברמתו לזה בו נעשה שימוש בביה"ח. נוסף על כך קיימים אביזרי עזר לתמיכה ומניעת נזקים משניים כגון מגיני ברך או ירך (אחת הבעיות הקשות נגרמות עקב נפילות ושברים), הליכונים, רולטורים, או עמידונים מסוגים שונים, מנוף חשמלי תומך בחדר המטופל (הרמה או הנפה, קיבוע או שקילה ועוד), מיטות חשמליות מתכווננות והלאה : משלימים את ההיצע הביתי הם מוצרי ספיגה כגון חיתולים למבוגרים, תכשירי הגנה לעור ועוד.
השילוב של טיפול ביתי בעזרת מטפל מסור יחד עם ציוד מתקדם מעניקות כיום, במקרים רבים, את האלטרנטיבה הטובה ביותר עבור המטופל.
טיפול ביתי לנפגעי טראומה
שברים מורכבים, פגיעות פנימיות, שיתוק ותוצאות נוספות של טראומה חיצונית פוקדים את בני כל הגילאים. עליהם נוספים מצבים כגון שבץ, שיתוק זמני או קבוע ועוד. יתרונות הטיפול הביתי בתום שלב האשפוז בבית החולים קיימים באותה מידה ולעיתים אף ביתר שאת גם במצבים אלו. הציוד הרפואי הרלוונטי מוצע גם כאן וזמין ברמה הגבוהה ביותר שלו. מטופלים אלו מסתייעים בכיסאות גלגלים, עזרי עמידה והליכה, עזרים אלסטיים וכן סדים (סד) הצמודים לגוף, מכשירים העוסקים בגירוי עצבי ומכשור סביבתי הכולל כורסאות ומיטות עם מנגנון הרמה, מזרנים רלוונטיים המותאמים לשהייה ממושכת או מתיחת איברים, וכמובן מערכות ניטור רלוונטיות. בקרב שתי האוכלוסיות העיקריות הללו (קשישים ונפגעי טראומות שונות) קיימים מצבים בעייתיים, השכיחים בקרב אוכלוסיות בטיפול ממושך.
טיפול ממושך, בין אם בבית ובין אם מחוצה לו, גורר עמו מספר פתולוגיות מובהקות המזוהות עמו. פצעים קשי ריפוי ושקיעה לדכדוך נחשבים לשתי בעיות מרכזיות. מכשור רפואי מתקדם מציע מענה לפצעים קשי ריפוי (ללא תלות בגורם הפצע אשר יכול להיות טראומתי, עקב שהייה ממושכת או מחלות דוג' סוכרת ) : שילוב של מיטה מתכווננת וטיפול באמצעות מכשירי ריפוי בוואקום דוגמת ה-V.A.C.® Therapy - Vacuum Assisted Closure, בשילוב חבישות במוצרים סופגים מתקדמים מעניקים גמישות טיפולית במסגרת ביתית עד לריפוי מלא.
סיכום
נושא הטיפול הביתי בהשוואה לטיפול המוסדי עומד במרכזו של דיון ציבורי ער וארוך. כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב מטילה ספק ביתרון של אשפוז מוסדי על פני זה הביתי ובפסק דינה אף ביטלה את מכרז הסיעוד משנת 2007 – לאור התעריף הנמוך שקבעה המדינה, שלא מאפשר טיפול וקיום בכבוד במסגרת אשפוז.
אדם הבוחר להיות מטופל בביתו ולנצל את הקצבאות השונות המגיעות לו לשם העסקת מטפל/ת ( ובין השאר גמלת סיעוד, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת ילד נכה ועוד) ומשלב טיפול ביתי יחד עם הצטיידות רפואית מותאמת עבורו עשוי לזכות ביתרון משמעותי בכל הנוגע להחלמה והבראה, שיקום – ואף במקרים בהם הטיפול הביתי לא נועד למטרות אלו והוא מלווה את המטופל בשלהי חייו, אך בביתו, במעקב של עובד סוציאלי המוגדר בחוק.
בדיקת האפשרויות להסתייעות בקצבאות המתאימות מחד גיסא והציוד המתאים מאידך עשוייה לחשוף בפני מטופלים רבים ובני משפחותיהם כיצד ניתן להפיק את המקסימום מהמצב הבעייתי וההתמודדות המורכבת (והכפויה) הזו.